ירון עמבר גוייס לצבא והוצב כחשמלאי מטוסים בחיל האויר.
בהמשך שירותו, נעשה עמבר אחראי לקבל לסדנה כלי רכב לקויים.
תפקיד זה גרם לו מתח ולחץ רב. עמבר אושפז במחלקה הפסיכיאטרית בבית חולים תל-השומר. בסופו של דבר, עמבר שוחרר משירותו הצבאי לפני תום התקופה. בשל מחלת הסכיזופרניה נקבע לו פרופיל 21.
עמבר פנה אל קצין התגמולים בתביעה להכיר בו כנכה צה"ל. עמבר הסתמך על חוות דעת פסיכיאטרית של ד"ר גונן.
קצין התגמולים דחה את תביעתו של עמבר וקבע כי אין קשר סיבתי בין מחלת הסכיזופרניה בה לקה עמבר, לבין שירותו הצבאי.
על החלטת הועדה הרפואית של קצין התגמולים, ערער עמבר לפני בית המשפט המחוזי בתל-אביב. ערעורו הובא בפני הרכב השופטים יוסף גולדברג, אשר דן גרוניס ודוד בר אופיר.
השופטים הזכירו את ההלכה המנחה שנקבעה על ידי בית המשפט העליון, לפיה מבחן הקשר הסיבתי בין מחלת הנפש לבין השירות הצבאי הוא סובייקטיבי ולא אובייקטיבי. עצם העובדה כי מחלה בעלת אופי קונסטיטוציונאלי יכולה היתה להתפרץ או להתלקח גם שלא עקב השירות הצבאי, אינה שוללת את הקשר הסיבתי בין המחלה לבין השירות. נטל ההוכחה להוכיח קיומו של הקשר הסיבתי מוטל על החייל הטוען לכך (רע"א 4073/99 אביאן נ' מ"י פ"ד נד(3) 1).
באותה פרשה נקבע כי החיילת היתה שרויה בלחץ ומתח קשים מן הבחינה הסובייקטיבית שלה. משהוכח כי היה קיים קשר סיבתי בין מתחים סובייקטיבים אלה לבין פרוץ המחלה, התקבל ערעורה של החיילת והיא הוכרה כנכת צה"ל.
לפי ההלכה האמורה, ציין הרכב השופטים, יש לקבוע כי עמבר סבל ממתחים אישיים שנגרמו לו במקום שירותו והביאו לאשפוזו הפסיכיאטרי. בפני קצין התגמולים וועדת הערעורים הונחה חוות דעת מפורטת ומנומקת של ד"ר גונן, אשר לאורה ולפי המבחן הסובייקטיבי קיים קשר סיבתי בין מחלתו של עמבר לבין השירות הצבאי.
על יסוד האמור, התקבל ערעורו של עמבר.
מסמך 144
בהמשך שירותו, נעשה עמבר אחראי לקבל לסדנה כלי רכב לקויים.
תפקיד זה גרם לו מתח ולחץ רב. עמבר אושפז במחלקה הפסיכיאטרית בבית חולים תל-השומר. בסופו של דבר, עמבר שוחרר משירותו הצבאי לפני תום התקופה. בשל מחלת הסכיזופרניה נקבע לו פרופיל 21.
עמבר פנה אל קצין התגמולים בתביעה להכיר בו כנכה צה"ל. עמבר הסתמך על חוות דעת פסיכיאטרית של ד"ר גונן.
קצין התגמולים דחה את תביעתו של עמבר וקבע כי אין קשר סיבתי בין מחלת הסכיזופרניה בה לקה עמבר, לבין שירותו הצבאי.
על החלטת הועדה הרפואית של קצין התגמולים, ערער עמבר לפני בית המשפט המחוזי בתל-אביב. ערעורו הובא בפני הרכב השופטים יוסף גולדברג, אשר דן גרוניס ודוד בר אופיר.
השופטים הזכירו את ההלכה המנחה שנקבעה על ידי בית המשפט העליון, לפיה מבחן הקשר הסיבתי בין מחלת הנפש לבין השירות הצבאי הוא סובייקטיבי ולא אובייקטיבי. עצם העובדה כי מחלה בעלת אופי קונסטיטוציונאלי יכולה היתה להתפרץ או להתלקח גם שלא עקב השירות הצבאי, אינה שוללת את הקשר הסיבתי בין המחלה לבין השירות. נטל ההוכחה להוכיח קיומו של הקשר הסיבתי מוטל על החייל הטוען לכך (רע"א 4073/99 אביאן נ' מ"י פ"ד נד(3) 1).
באותה פרשה נקבע כי החיילת היתה שרויה בלחץ ומתח קשים מן הבחינה הסובייקטיבית שלה. משהוכח כי היה קיים קשר סיבתי בין מתחים סובייקטיבים אלה לבין פרוץ המחלה, התקבל ערעורה של החיילת והיא הוכרה כנכת צה"ל.
לפי ההלכה האמורה, ציין הרכב השופטים, יש לקבוע כי עמבר סבל ממתחים אישיים שנגרמו לו במקום שירותו והביאו לאשפוזו הפסיכיאטרי. בפני קצין התגמולים וועדת הערעורים הונחה חוות דעת מפורטת ומנומקת של ד"ר גונן, אשר לאורה ולפי המבחן הסובייקטיבי קיים קשר סיבתי בין מחלתו של עמבר לבין השירות הצבאי.
על יסוד האמור, התקבל ערעורו של עמבר.
מסמך 144
משרד עו"ד חיים קליר מתמחה בייצוג והופעה בבתי המשפט, במשפטי ביטוח ונזיקין. לפרטים נוספים ראה באתר המשרד http://www.kalir.co.il
המשרד ממוקם בבית שרבט, רחוב קויפמן 4 ת.ד. 50092 תל אביב 61500.
טלפון: 03-5176626, פקס: 03-5177078.
סלולארי: 054-4400005
למשרד סניפים במודיעין: 08-9714884
ובחיפה: 04-8524531
המשרד ממוקם בבית שרבט, רחוב קויפמן 4 ת.ד. 50092 תל אביב 61500.
טלפון: 03-5176626, פקס: 03-5177078.
סלולארי: 054-4400005
למשרד סניפים במודיעין: 08-9714884
ובחיפה: 04-8524531